החלטה בתיק ת"ד 7062-02-12

נגד הנאשם בתיק זה הוגש כתב אישום המייחס לו אחריות לתאונת דרכים בשל נהיגה רשלנית ואי מתן זכות קדימה.

בישיבת ההקראה, העלה בא כוחו המלומד, טענה מקדמית לפיה  דין כתב האישום להתבטל נוכח סעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב  1982, לחלופין נוכח סעיף 149(10) לחוק הנ"ל.

הבסיס לטענה היא העובדה כי ביום 27/03/11, כך לפי הסנגור, הוחלט על סגירת התיק נגד הנאשם במשטרה, אלא שחרף החלטה זו ומבלי שנערכה חקירה חדשה, משלימה או נוספת, הוחלט על פתיחת התיק מחדש והגשת כתב אישום וזאת שלא בדרך המקובלת, אלא בעקבות מכתב ששלח בא כוחו של המתלונן למשטרה. הסנגור סבור כי בכך יש משום פגם או פסול בכתב האישום. לחלופין, הגשת כתב האישום וניהול ההליך העיקרי עומדים, לדידו, בסתירה מהותית לעקרונות צדק והגינות משפטית.

ב"כ המאשימה ביקש לדחות את הטענה, תוך שציין כי עיון בתוכן המכתב ששלח ב"כ המתלונן מעלה שמדובר בערר על סגירת תיק החקירה, אף שאין הוא נושא את הכותרת "ערר". לא זו אף זו, בעקבות המכתב אף נערך "טופס פתיחת ערר" (טמ/2). בעקבות אותו ערר, נשלחה תשובה של ראש מדור תאונת דרכים במשטרה לפיה "לאחר עיון מחודש בחומר החקירה החלטתי לחדש את החקירה בנושא". אם כך, סבור ב"כ המאשימה, כי משהוגש הערר לגוף הנכון (המשטרה ולא היועץ המשפטי) הרי שהגשת כתב האישום הייתה כדין ולא נפל בו כל פגם, מה עוד שלדידו, טענות מסוג זה מיועדות לשלב שלאחר הגשת כתב האישום ולא לשלב שלפני הגשתו. באשר לטענה של הגנה מן הצדק, ציין ב"כ המאשימה, כי לכל אזרח במדינה מגיעה הזכות לערער על החלטת הרשות ומשזו נוצלה והוחלט על העברת התיק לתביעות, שבתורם החליטו להגיש כתב אישום, הרי שאין לנאשם על מה להלין.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את הטענה על שני ראשיה.

בכל הנוגע לטענה בדבר פגם או פסול בכתב האישום, הרי שטענה כזו אינה יכולה להתייחס להליך הערר שבו נקט המתלונן ושבעקבותיו הוחלט על הגשת כתב האישום. גם אם לא נגבו ראיות נוספות, אין בעיון בתיק מחדש והעברתו לתביעה - בעקבות הערר - כדי לפגום בהליך, מה עוד שבסופו של יום הגשת כתב האישום נעשתה על ידי תובע מוסמך בהתאם לסמכות שניתנה לו בדין. אם כן, לא מדובר בהחלטה שרירותית של מדור תאונות דרכים במשטרה ואין לסגירת התיק בשלב הראשון, כדי לאיין את סמכותו של הקצין המוסמך לעיין בעניין מחדש ולהורות על חידוש החקירה.

הוא הדין בנוגע לטענה של הגנה מן הצדק. על מנת שתתקבל טענה מעין זו על בית המשפט להגיע למסקנה כי כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי "עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". בכגון דא, פתיחת התיק מחדש בעקבות ערר שהוגש כדין אינה יכולה להיחשב כפעולה המנוגדת לעקרונות של צדק והגינות. נהפוך הוא, שכן הערר מיועד כדי לשקול שוב את ההחלטה שבבסיסו, ואם בעקבות אותה "שקילה" הוחלט לשנות את ההחלטה המקורית, הרי שמדובר בתוצאה חוקית, ואשר התקבלה על פי דין. אין בכך משום פגיעה של אמון האזרח במערכת, כפי שטען הנאשם, ו"אינטרס הסופיות" לו הוא עותר, אינו יכול לחסום הליך חוקי של ערר שנקבע בדין.

השורה התחתונה היא, שדין הטענה להידחות, כך שעל הנאשם להשיב לכתב האישום לגופו.

יש לזמן אפוא את הצדדים ובאי כוחם להקראה ומענה לאישום ליום 13/12/12 שעה 09:40.

 ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ג, 19 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: